ספרייה: התנ"ך נקרא כעת בתשע שפות

מה הושק

החל מ־7 ביוני 2026, ספריית גלגל השמיים מארחת את התנ"ך המלא — מבראשית ועד צפניה, שלושים ושישה ספרים — בתשע שפות. כל פרק מציג את קו הבסיס של ASV האנגלי משנת 1901 לצד מהדורות מיובאות בנחלת הכלל בגרמנית, ספרדית, צרפתית, יפנית, קוריאנית, רוסית, סינית מפושטת וסינית מסורתית. קוראים המעיינים בספרייה בכל אחת מתשע שפות האתר רואים כעת את הטקסט בשפת הקריאה שלהם בלי שיצטרכו לעבור דרך אנגלית.

המהדורות המיובאות שמוּות, מתוארכות ומורשות באופן פתוח. הקטלוג מדווח גם על הכיסוי לכל שפה: היכן שהבדלי חלוקה לפסוקים בין המסורת המסורתית לוולגטה או למסורת הסינודלית משאירים פסוק לא מיושר, ASV האנגלי נשאר כברירת מחדל.

מקור המידע לכל ספר — שם התרגום, שנה, רישיון, כתובת URL מקור, תאריך אחזור — נרשם ב־data-library/catalog.json עבור כל ערך, תחת בלוק translations.{lang} של כל ספר.

מדוע תרגומים מילוליים

כל מהדורה מיובאת לעיל היא, על פי תיאוריית התרגום שלה, תרגום בשוויון פורמלי — לעתים מכונה בערך "מילולי". המהדורות שנבחרו ניצבות בצד הקונקורדנטי של מסורותיהן: Elberfelder ידועה כתנ"ך הגרמני המילולי ביותר של העידן המודרני; Reina-Valera, Crampon, ה־Synodal, ה־KRV וה־Chinese Union Version שייכים כולם לאותו שושלת של שוויון פורמלי בשפותיהם. 口語訳 הוא המודרניזציה של היפנית המדוברת של ה־文語訳 הקלאסי — עדיין שוויון־פורמלי לפי אמות המידה של המסורת, ממוקם בכוונה תחילה מול ה־新共同訳 (1987) של שוויון דינמי שהפך מאוחר יותר לסטנדרט הקתולי־פרוטסטנטי היפני.

הבחירה היא מכוונת, לא נוסטלגית. תרגום בשוויון פורמלי מנסה לשמר את הצורה הלקסיקלית והתחבירית של המקור — מילה עברית אחת, מילת יעד אחת, היכן שהשפות יאפשרו זאת; פסוקית עברית אחת, פסוקית יעד אחת; אותה מילה באותו פסוק מקור מקבלת את אותו תרגום בכל הקורפוס כשאפשר. תרגום בשוויון דינמי עושה את ההפך — הוא מנסה לשמר את האפקט על הקורא, מה שאומר שהוא באופן שגרתי מקפל, מנסח מחדש ומחליק את בחירות המקור לשפת יעד אידיומטית.

עבור ספרייה שכל סיבת קיומה לארח שמונה תרגומים היא השוואתית — מה כל מסורת עושה עם הקטעים של השם האלוהי, עם בראשית א:א, עם תהילים פ"ב, עם הריבוי של אלוהים? — שוויון פורמלי הוא המשלב היחיד המשמר את השאלה. ברגע שתרגום החליט לתרגם את יהוה כ"the LORD" כי זה נקרא טוב יותר באנגלית, או כ־主 כי זה נקרא טוב יותר ביפנית, הבחירה הלקסיקלית שהקנון רוצה לעקוב אחריה כבר נעלמה. הקורא רואה את הסידור של המתרגם, לא את הקריאה של המתרגם.

אותו נימוק חל על המוסבר של אלוהים עצמו. Elberfelder שומר על "Jehova" / "Elohim" גלויים היכן שהעברית מבחינה ביניהם; Crampon כותב "Yahweh" ו־"Élohim" באותה משמעת; ה־Synodal משמר זוגות "Господь" / "Бог" המתמפים בחזרה למקור הבסיסי. תרגום בשוויון דינמי היה, באותו פסוק, נותן לקורא אל אחד בלתי־מובחן — קל יותר לקריאה, אך לטיעון ההשוואתי כבר אין למה להשוות.

מדוע זוהי הצורה הנכונה לספרייה

הספרייה תמיד התייחסה לתנ"ך כטקסט המקור הפעיל שהפרויקט קורא, לא כתרגום יעד. ASV האנגלי הוא משטח הקריאה לקהל הראשי של הפרויקט; העברית הבסיסית היא מה שהקנון בעצם עוסק בו. מה שחסר, עד היום, היה דרך נקייה לקוראים שאינם דוברי אנגלית להיוועץ בספרייה מבלי להפוך את האנגלית לתחנת ביניים מחייבת.

בחירת המהדורה לכל שפה עוקבת אחר משמעת דרגות־המקור של הקנון. כל תרגום מיובא הוא מהדורה ביקורתית או כמעט־ביקורתית מהמאה התשע־עשרה או העשרים — מספיק עתיק כדי להיות בנחלת הכלל, מספיק חדש כדי להיות פילולוגית רציני. היכן שהקריאה המועדפת על הקנון תדרוש מהדורה מודרנית שעדיין תחת זכויות יוצרים, הפרויקט משתמש בתת־הקבוצה של אותה מהדורה הנמצאת בנחלת הכלל או מציין את הפער במפורש. המקרה הברור ביותר הוא הצרפתית: תנ"ך פלייאד של Dhorme — המהדורה שראל עצמו עבד ממנה במהלך המגע ב־1973 — נמצא תחת זכויות יוצרים צרפתיות עד בערך 2071. הספרייה משתמשת ב־Crampon 1923 כקו הבסיס, עם Dhorme המוקדם יותר בנחלת הכלל לאיוב (1929) ושמואל (1910) המחליפים את Crampon לשלושת הספרים הללו היכן שהם קיימים. ההיגיון המלא לכל שפה — מדוע Elberfelder ולא Luther, מדוע Crampon ולא Darby, מדוע 口語訳 ולא 新共同訳, מדוע KRV 1961 ולא 1938 המחמירה — חי באתר התיעוד בכתובת docs.wheelofheaven.world/contributing/content/imported-translations.

הקורפוס קורא את התנ"ך כטקסט שכבתי שהמוסבר של אלוהים בו פעיל בשפת המקור. תרגומים מודרניים הם מהלכים פרשניים נגזרים, ואיזה מהלך פרשני תרגום עושה גלוי בפסוקים ספציפיים — בראשית א:א, תהילים פ"ב, שמות ג:יד, קטעי השם האלוהי לאורך הדרך. אירוח של שמונה תרגומים מיובאים זה לצד זה עם ASV הופך את הנראות הזו לרגילה: הקורא הרוצה להשוות מה Elberfelder, Crampon, ה־Synodal וה־CUV עושים עם פסוק שנוי במחלוקת יכול לעשות זאת כעת מבלי לעזוב את דף הספרייה.

היכן זה ממוקם בתוכנית הרחבה יותר

צינור התרגומים המיובאים הוא חצי אחד מהמנדט של הספרייה. החצי השני הוא תרגום גלגל השמיים, המתקדם כעת בבראשית פרק אחר פרק — קריאה אנגלית חדשה המופקת מהעברית תחת משמעת המילון של הפרויקט עצמו, עם צינור מתרגם־עורך־סוקר מאחורי כל פרק. התרגומים המיובאים מכסים את הרוחב (כל ספר, שמונה שפות, מהדורות נחלת הכלל, הושק היום); תרגום WoH מספק את העומק (מסורת אחת, ספר אחד בכל פעם, מוגן פילולוגית, עדיין בתהליך).

שני הצינורות מזינים את אותו שדה paragraphs[].i18n[lang] בכל קובץ פרק, מה שאומר שתבנית הספרייה מציגה אותם דרך אותה ממשק. כאשר תרגום WoH של בראשית יגיע לגרסת היציבות הראשונה שלו, הוא יישב לצד הקריאות המיובאות הללו כתרומה של הפרויקט עצמו לנוף ההשוואתי שהוא בנה.

היכן לראות זאת

• אינדקס הספרייה: /library/ — כל ספר תנ"ך מציג כעת תשע שפות במטריצת הזמינות שלו
• פרק לדוגמה: /library/genesis/ (או בשפת הקריאה שלך: /de/library/genesis/, /ja/library/genesis/, …)
• קטלוג ומקור לכל ספר: data-library/catalog.json ב־GitHub
• מתודולוגיה והיגיון תוכנית המקורות לכל שפה: docs.wheelofheaven.world/contributing/content/imported-translations

משימות המשך ידועות

שלוש. הממלאי־מקום של Dhorme בצרפתית עבור שמואל א, שמואל ב, ואיוב עדיין ממתינים למעבר OCR נקי — סריקות ה־djvu הבסיסיות ב־Internet Archive שוזרות מכשירי עברית ופרשנות בצורה אגרסיבית מדי מכדי להוציא באופן תוכניתי. לקובץ פרק עובדיה יש פער שלד (רק אחד מתוך עשרים ואחד פסוקים מפוצל ברמת הפסקה) שהקטלוג כרגע מדווח עליו בטעות ככיסוי מלא. ול־Elberfelder הגרמני של דברי הימים א כמקור־רישום (bibel-online.net) יש מוזרות ידועה של תוכן כפול בפרקים יג, יז, יח, כב ו־כח שהקטלוג מציין ב־_meta.notes אך צינור המיזוג עדיין לא סינן במורד הזרם. אף אחד מאלה לא חוסם את קריאות הטקסט המיובא; כל השלושה נמצאים במעקב למעבר הבא.

— תוייק 7 ביוני 2026, מערכת גלגל השמיים.